המרכזים מתייחסים לאחת הטריאדות או הפרקטלים העיקריים באניגרם. טריאדה זו מחלקת את תשע הנקודות לשלושה מרכזים שיכולים לבוא לידי ביטוי בשלוש דרכים שונות אצל כל אדם.
כל אחד מהמרכזים מאפשר לנו ליצור מגע דרך התחושות שלנו, ובכך לאפשר לנו להיות נוכחים ברגע. זה מצריך העמקה של הקשר שלנו עם שלושת מרכזי האינטליגנציה שלנו. ככל שאנו מפתחים מודעות לאינטליגנציה של כל מרכז, אנו משלבים ומבטאים את עצמנו ברמת התפתחות גבוהה יותר. ברמה מתקדמת זו, המרכז עובר טרנספורמציה מביטוי של פעולה, רגש ומחשבה לרמה גבוהה יותר של אינטליגנציה הממוקדת בגוף, בלב ובראש.
כמה שמות חלופיים שמחברים נותנים למרכזים:
ידיים
אינסטינקט
גוף
תחושת בטן
לב
רגשות
יחסים בינאישיים
ייעוד
ראש
לוגיקה
שכל
ידע
יש דעות שונות לגבי המרכזים והאופן שבו הם קשורים לתשע הנקודות של האניגרם. אנחנו רוצים לחקור את המרכזים דרך העדשה של הדפוס הפרקטלי שמוטבע מבחינה מבנית באניגרם. זיהינו שלוש דרכים שונות אך שוות ערך לעבוד עם המרכזים ולפרש אותם.
מרכז טרנספורמציה: מרכז מפותח לאחר עבודה עמוקה עם קשיבות ונוכחות
קרא עוד על מרכזי אינטליגנציההפרספקטיבה הראשונה מתייחסת לעולם החיצוני ולאופן שבו ההשתתפות שלנו בעולם נתפסת על ידי אחרים. פרספקטיבה זו של המרכזים היא במידה מסוימת התנהגותית באופייה ונקבעת על פי הדרך שבה אדם מתקשר עם אחרים.
ברור שלכולנו יש את היכולת לפעול, להרגיש ולחשוב. עם זאת, האנרגיה והאופי של האינטראקציה של אדם עם אחרים עשויים לגרום לאנשים לחוות אותו כחושב יותר, רגשי יותר או איש מעשה יותר.
הביטוי הבין-אישי של המרכז אינו בהכרח קשור לסוג האניגרם. זה מעלה את האפשרות שאנשים מסוימים המזדהים עם אניגרם 1, למשל, עשויים לבטא את עצמם כ"חושבים" בעולם, בעוד שאחרים עשויים להיות רגשיים יותר או מכווני פעולה יותר, ללא קשר לעובדה שלאניגרם 1 יש מיקום מבני או תוך-אישי על האניגרם במרכז העשייה. הביטוי הבין-אישי של המרכז עלול להוביל לטיפוס שגוי של העצמי או על ידי אחרים, אם מבלבלים בין הביטוי הבין-אישי לביטוי התוך-אישי של המרכז.
מנקודת מבט של צמיחה והתפתחות, המרכז שאנו נוטים להציג לאחרים דרך האינטראקציות שלנו, לעתים קרובות אינו מאוזן או בריא בביטויו ביחס למרכזים האחרים. סביר יותר שאדם בעל ביטוי רגשי גבוה יקבל החלטות מסוימות מבלי להתחשב כראוי בעובדות ובניתוח אובייקטיבי, והוא עלול להתעלם מאותות מהגוף או מתחושת הבטן שמעידים על כך שדרך הפעולה שלו עלולה להיות בעייתית. בדומה לכך, אדם שהוא מאוד מכוון פעולה בביטויו בעולם עלול שלא לשים לב מספיק לתכנון זהיר או להשפעה של החלטותיו על אחרים, ועלול למהר ליישם החלטות אימפולסיביות בטרם עת. אדם בעל אוריינטציית חשיבה גבוהה עלול ליפול ל"שיתוק ניתוח" ולהתקשות לעבור לפעולה, או לתקשר בצורה קרה וחסרת רגש עם אחרים.
מכיוון שהביטוי הבין-אישי של המרכז מניע התנהגות, אחרים מסוגלים לתת לנו משוב בעל ערך לגבי האופן שבו הם תופסים אותנו. שימוש זה במרכז אינו קשור ישירות לכוונות הסמויות ולפסיכודינמיקה של הסוג (למרות שדפוסים אלה עדיין משפיעים על ההתנהגות), אלא דווקא לאופן שבו אנו מתנהגים בעולם.
מרכז העשייה הדומיננטי בא לידי ביטוי כאנרגיה "לוהטת" וקשור לתנועה, פעולה, אינסטינקט ותחושות פיזיות. אנשים עם גישה חזקה למרכז העשייה שלהם מלאי אנרגיה וחיוניות, מכוונים הן לקול האינטואיטיבי הפנימי והן לסביבה החיצונית. ברמה הרגשית, תחושת הבטן או מרכז העשייה קשורים לכעס במגוון צורות, ועשויים להיתפס כתוקפניים על ידי אחרים. ברמה הלא יעילה, עשייה מוגזמת וחסרת מיקוד משמשת לעתים קרובות כהגנה או התנגדות למחשבה או מעורבות. כשהוא מבוטא בצורה נבונה, מרכז העשייה מעניק מתנות של אנרגיה, נחרצות ועוצמה.
מרכז הרגש הדומיננטי בא לידי ביטוי כאנרגיה "חמימה" וקשור למתנות של מודעות עצמית רגשית, חיבור ויחסים בין-אישיים. מרכז הרגש מביא פתיחות לב, המאפשרת לנו להתחבר לצרכים ולרגשות של אחרים וגם של עצמנו. אנשים עם מרכז רגש מפותח מאוד נוטים להיות מכילים ושיתופיים בפתרון בעיות. אם מגזימים, רגש מופרז יכול להתבטא ברגישות יתר, תנודתיות או מניפולציה רגשית. כשמרכז הרגש מבוטא בצורה אינטליגנטית, הוא אמפתי, קשוב ואותנטי, מסוגל לתת ולקבל משוב ורגשות מבלי לאבד איזון.
מרכז החשיבה הדומיננטי בא לידי ביטוי כאנרגיה "קרירה" וקשור לרציונליות, מידע, רעיונות, תכנון וקביעת סדרי עדיפויות. אנשים שמרכז החשיבה שלהם דומיננטי נוטים להצטיין בניתוח סוגיות וביצירת רעיונות, בהתבסס על הבנה יסודית של העובדות. הסתמכות יתר על מרכז החשיבה עלולה להוביל ל"שיתוק ניתוח", תכנון יתר ודחיית החלטות בניסיון לשלוט בדברים, או סתם מוח עסוק ועמוס בדאגות, ספקות וביקורת. כשהוא מבוטא בצורה נבונה, מרכז החשיבה מביא בהירות שקטה וסקרנות, מסוגל להרהר לעומק וגם לעבור לקבלת החלטות ולפעולה.
" אני חושבת שכבר מזמן הופרכה הטענה שרק בגלל שסוג האניגרם של אדם נוצר ממרכז מסוים, זהו המרכז הראשי שבו הם משתמשים. למשל, רבים מבעלי סוג 9 לא ממש מחוברים למרכז הגוף שלהם; רבים מהתשיעיות מתחברים יותר למרכז הלב וחלקם למרכז הראש. הרבה משלישיות לא מרגישים שייכות להיותם ממוקדים בלב, וחלקם גם לא נראים ככה."
ג'ינג'ר לפיד-בוגדה אניגרם בעסקים
למה אנחנו זקוקים לקלאודיו נרנחו
" רק שתדעו, מה שאנחנו מלמדים במכון האניגרם הוא שאף סוג אינו מרכז; וטריאדות ומרכזים אינם אותו הדבר. אנחנו מלמדים שהסוגים בכל טריאדה מייצגים הזדהות של האגו עם קבוצה מסוימת של סוגיות מרכזיות הקשורות למרכזים, אבל לכל האנשים יש את הסוגיות האלה במידה מסוימת. בנוסף, אני מזכיר לאנשים שזה מגוחך להגיד "אני אדם של הלב" או "אדם של הראש" וכו'. אני שואל למה שנרצה להיות שליש אדם? וכן - אני מאמין בכל ליבי שכל מטרת המערכת היא ההרמוניה וההתאמה בין המרכזים."
ראס הדסון מכון האניגרם
Source Facebook
גוף מעוגן ומלא חיוניות
לב קשוב, פתוח ואותנטי
תודעה שקטה, מרווחת ובוטחת
פרספקטיבה זו ממוקמת באופן יפהפה על ידי הסופרת Roxanne Howe-Murphy (2013) כתרגול הנוכחות המאפשר לנו לגשת לכל אחד מהמרכזים כמרכז של אינטליגנציה. מרכז הופך ל'אינטליגנטי' כאשר אנו נוכחים בו בצורה מעוגנת, בלב פתוח ובאופן צלול. סוג כזה של נוכחות אינו בהכרח מצב נעים, חמקמק ומנותק או מצב דמוי טראנס, כפי שהאו-מרפי מציינת שקיימות תפיסות מוטעות רבות לגבי משמעות הנוכחות.
כל אחד מהמרכזים מציע לנו נקודת מגע דרך התחושות שלנו, המאפשרת לנו להיות נוכחים. הדבר דורש העמקה של הקשר שלנו עם שלושת מרכזי האינטליגנציה שלנו. ניתן לראות בהעמקה הזו אנלוגיה לרמות ההתפתחות בתוך כל סוג אניגרם. ככל שאנו הופכים מודעים לאינטליגנציה של מרכז מסוים, אנו משלבים ומבטאים את עצמנו ברמת התפתחות גבוהה יותר. ברמה הגבוהה הזו, המרכז עובר טרנספורמציה מביטוי של פעולה, רגש ומחשבה לסדר גבוה יותר של אינטליגנציה הממוקדת בגוף, בלב ובראש.
הגישה לאינטליגנציה של כל מרכז מתחילה באימוץ פרקטיקות המאפשרות לאדם ליצור קשר עם כל מרכז באופן אינטליגנטי, ולהפוך זאת לחלק מדרך ההוויה שלו בעולם. ברמה מתקדמת יותר, ייתכן שיידרש לשנות או לרפא דפוסים מושרשים עמוקות.
דפוס מסוים שכדאי להתמקד בו קשור להשגת איזון בין המרכזים. לדוגמה, אדם שהוא דומיננטי בביטוי מרכז הרגש שלו ברמה הבין אישית, סביר להניח שירוויח משמעותית מפיתוח האינטליגנציה של הגוף והראש שלו, כדי לשנות את הביטוי של מרכז הלב. האינטליגנציות הללו גם בונות זו את זו: נוכחות הגוף פותחת את הדלת לנוכחות הלב, אשר בתורה פותחת את הדלת לנוכחות התודעה.
נקודת מבט זו עלולה ליצור בלבול ברוב התורות של האניגרם. במקור, קלאודיו נרנחו לימד שלסוגי האניגרם יש שלוש קבוצות של בעיות רגשיות משותפות.
אוסקר איצ'אזו גם לימד שלכל אדם יש קיבעון בכל אחד משלושת המשולשים וקרא לזה Tri-Fix. קתרין ודיוויד פאובר כינו זאת בשנים האחרונות TriType.
ה-iEQ9 מתייחס לזה כסגנונות המשולשים.
המשמעות היא שלכל סוג יש בעיות או אתגרים ספציפיים שעליו להתמודד איתם ביחס למרכז שלו ולנושא הרגשי הקשור לאותו מרכז.
סוגי אניגרם 8, 9 ו-1 מתמודדים עם: כַּעַס/שליטה והגוף
סוגי אניגרם 2, 3 ו-4 סוגיות הקשורות לבושה/עצב ולבעיות הלב
סוגי אניגרם 5, 6 ו-7 מתמודדים עם פחדים וציניות הקשורים לראש
בנוסף לסוגיות או האתגרים של כל מרכז כפי שפורטו לעיל, שלושת הדפוסים המפורטים להלן מופיעים כאנרגיות חוזרות בכל אחד משלושת אשכולות המרכזים - כלומר, שלוש אנרגיות חוזרות שלוש פעמים בשלושת המרכזים. כל אחד משלושת הדפוסים או האנרגיות מותאם לסוג אניגרם ספציפי הממוקם בתוך אחד משלושת אשכולות המרכזים:
המרכזים מציעים דרך לחקור כיצד נושא רגשי מסוים בא לידי ביטוי בחיינו מנקודת מבט תוך-אישית. הם מתארים כיצד הנושא הרגשי של המרכז בנוי בתוכנו. יש לכך קשר ברור וישיר עם הפסיכודינמיקה של סוג האניגרם של האדם. ייתכן שתהליך תוך-אישי זה יהיה גלוי או סמוי מהסובבים אותנו, אם כי הסבירות שאחרים יהיו מודעים לכך תגדל עבור הדפוס או האנרגיה המוחצנים או המוקרנים בתוך כל אחד מהמרכזים.
זוהי נקודת מבט סטטית או מבנית. נקודת התהודה של האניגרם של הפרט קובעת לאיזה מרכז הם משתייכים. במילים אחרות, אנשים שמתחברים לאניגרם 8 נופלים למרכז העשייה ויצטרכו להתמודד עם הבעיות שיש להם בנוגע להחצנה או הקרנה של כעס - באותו אופן שבו אנשים שמתחברים לאניגרם 5 צריכים להתמודד עם בעיות שיש להם בנוגע להפנמה או אינטרוייקציה של חרדה. המבנה של האניגרם קובע את ההתאמה בין הסוג לבין הביטוי התוך-אישי של המרכז.