3 מרכזים

מרכזים של ביטוי

הפרספקטיבה הראשונה מתייחסת לעולם החיצוני ולאופן שבו ההשתתפות שלנו בעולם נתפסת על ידי אחרים. פרספקטיבה זו של המרכזים היא במידה מסוימת התנהגותית באופייה ונקבעת על פי הדרך שבה אדם מתקשר עם אחרים.

ברור שלכולנו יש את היכולת לפעול, להרגיש ולחשוב. עם זאת, האנרגיה והאופי של האינטראקציה של אדם עם אחרים עשויים לגרום לאנשים לחוות אותו כחושב יותר, רגשי יותר או איש מעשה יותר.

הביטוי הבין-אישי של המרכז אינו בהכרח קשור לסוג האניגרם. זה מעלה את האפשרות שאנשים מסוימים המזדהים עם אניגרם 1, למשל, עשויים לבטא את עצמם כ"חושבים" בעולם, בעוד שאחרים עשויים להיות רגשיים יותר או מכווני פעולה יותר, ללא קשר לעובדה שלאניגרם 1 יש מיקום מבני או תוך-אישי על האניגרם במרכז העשייה. הביטוי הבין-אישי של המרכז עלול להוביל לטיפוס שגוי של העצמי או על ידי אחרים, אם מבלבלים בין הביטוי הבין-אישי לביטוי התוך-אישי של המרכז.

מנקודת מבט של צמיחה והתפתחות, המרכז שאנו נוטים להציג לאחרים דרך האינטראקציות שלנו, לעתים קרובות אינו מאוזן או בריא בביטויו ביחס למרכזים האחרים. סביר יותר שאדם בעל ביטוי רגשי גבוה יקבל החלטות מסוימות מבלי להתחשב כראוי בעובדות ובניתוח אובייקטיבי, והוא עלול להתעלם מאותות מהגוף או מתחושת הבטן שמעידים על כך שדרך הפעולה שלו עלולה להיות בעייתית. בדומה לכך, אדם שהוא מאוד מכוון פעולה בביטויו בעולם עלול שלא לשים לב מספיק לתכנון זהיר או להשפעה של החלטותיו על אחרים, ועלול למהר ליישם החלטות אימפולסיביות בטרם עת. אדם בעל אוריינטציית חשיבה גבוהה עלול ליפול ל"שיתוק ניתוח" ולהתקשות לעבור לפעולה, או לתקשר בצורה קרה וחסרת רגש עם אחרים.

מכיוון שהביטוי הבין-אישי של המרכז מניע התנהגות, אחרים מסוגלים לתת לנו משוב בעל ערך לגבי האופן שבו הם תופסים אותנו. שימוש זה במרכז אינו קשור ישירות לכוונות הסמויות ולפסיכודינמיקה של הסוג (למרות שדפוסים אלה עדיין משפיעים על ההתנהגות), אלא דווקא לאופן שבו אנו מתנהגים בעולם.

תיאורי מרכזי הביטוי

מרכז העשייה הדומיננטי בא לידי ביטוי כאנרגיה "לוהטת" וקשור לתנועה, פעולה, אינסטינקט ותחושות פיזיות. אנשים עם גישה חזקה למרכז העשייה שלהם מלאי אנרגיה וחיוניות, מכוונים הן לקול האינטואיטיבי הפנימי והן לסביבה החיצונית. ברמה הרגשית, תחושת הבטן או מרכז העשייה קשורים לכעס במגוון צורות, ועשויים להיתפס כתוקפניים על ידי אחרים. ברמה הלא יעילה, עשייה מוגזמת וחסרת מיקוד משמשת לעתים קרובות כהגנה או התנגדות למחשבה או מעורבות. כשהוא מבוטא בצורה נבונה, מרכז העשייה מעניק מתנות של אנרגיה, נחרצות ועוצמה.

מרכז הרגש הדומיננטי בא לידי ביטוי כאנרגיה "חמימה" וקשור למתנות של מודעות עצמית רגשית, חיבור ויחסים בין-אישיים. מרכז הרגש מביא פתיחות לב, המאפשרת לנו להתחבר לצרכים ולרגשות של אחרים וגם של עצמנו. אנשים עם מרכז רגש מפותח מאוד נוטים להיות מכילים ושיתופיים בפתרון בעיות. אם מגזימים, רגש מופרז יכול להתבטא ברגישות יתר, תנודתיות או מניפולציה רגשית. כשמרכז הרגש מבוטא בצורה אינטליגנטית, הוא אמפתי, קשוב ואותנטי, מסוגל לתת ולקבל משוב ורגשות מבלי לאבד איזון.

מרכז החשיבה הדומיננטי בא לידי ביטוי כאנרגיה "קרירה" וקשור לרציונליות, מידע, רעיונות, תכנון וקביעת סדרי עדיפויות. אנשים שמרכז החשיבה שלהם דומיננטי נוטים להצטיין בניתוח סוגיות וביצירת רעיונות, בהתבסס על הבנה יסודית של העובדות. הסתמכות יתר על מרכז החשיבה עלולה להוביל ל"שיתוק ניתוח", תכנון יתר ודחיית החלטות בניסיון לשלוט בדברים, או סתם מוח עסוק ועמוס בדאגות, ספקות וביקורת. כשהוא מבוטא בצורה נבונה, מרכז החשיבה מביא בהירות שקטה וסקרנות, מסוגל להרהר לעומק וגם לעבור לקבלת החלטות ולפעולה.

" אני חושבת שכבר מזמן הופרכה הטענה שרק בגלל שסוג האניגרם של אדם נוצר ממרכז מסוים, זהו המרכז הראשי שבו הם משתמשים. למשל, רבים מבעלי סוג 9 לא ממש מחוברים למרכז הגוף שלהם; רבים מהתשיעיות מתחברים יותר למרכז הלב וחלקם למרכז הראש. הרבה משלישיות לא מרגישים שייכות להיותם ממוקדים בלב, וחלקם גם לא נראים ככה."

ג'ינג'ר לפיד-בוגדה אניגרם בעסקים
למה אנחנו זקוקים לקלאודיו נרנחו

" רק שתדעו, מה שאנחנו מלמדים במכון האניגרם הוא שאף סוג אינו מרכז; וטריאדות ומרכזים אינם אותו הדבר. אנחנו מלמדים שהסוגים בכל טריאדה מייצגים הזדהות של האגו עם קבוצה מסוימת של סוגיות מרכזיות הקשורות למרכזים, אבל לכל האנשים יש את הסוגיות האלה במידה מסוימת. בנוסף, אני מזכיר לאנשים שזה מגוחך להגיד "אני אדם של הלב" או "אדם של הראש" וכו'. אני שואל למה שנרצה להיות שליש אדם? וכן - אני מאמין בכל ליבי שכל מטרת המערכת היא ההרמוניה וההתאמה בין המרכזים."

ראס הדסון מכון האניגרם
Source Facebook

מרכזים של המבנה

נקודת מבט זו עלולה ליצור בלבול ברוב התורות של האניגרם. במקור, קלאודיו נרנחו לימד שלסוגי האניגרם יש שלוש קבוצות של בעיות רגשיות משותפות.

אוסקר איצ'אזו גם לימד שלכל אדם יש קיבעון בכל אחד משלושת המשולשים וקרא לזה Tri-Fix. קתרין ודיוויד פאובר כינו זאת בשנים האחרונות TriType.
ה-iEQ9 מתייחס לזה כסגנונות המשולשים.

המשמעות היא שלכל סוג יש בעיות או אתגרים ספציפיים שעליו להתמודד איתם ביחס למרכז שלו ולנושא הרגשי הקשור לאותו מרכז.